באמצע הלילה, בין קירות מוזיאון דממה ואפלה, נשאר שומר בודד כשהמבקרים האחרונים נעלמו. תפקידו נראה פשוט לכאורה – להגן על יצירת אמנות מסתורית ובלתי מוסברת: גוש אחד עמום.

השעות חולפות והשומר מארגן את המרחב סביב הפסל, מתקן את השלט המלווה, ובמאמץ נואש לשמור על התעוררות, מתפרץ ברצף פעולות מוזר – הוא מכה בפלג גופו העליון, משמיע קולות חדים, מתאמן בתנוחות יוגה שמשקפות את הפסלים שמקיפים אותו. אבל למרות כל ההתאמצות, התשישות לוקחת אותו והוא צונח לתרדמה.

ברגע היקיצה הפתאומית, מגלה השומר המבוהל שהוא כלוא בתוך המוזיאון – כל פתחי היציאה והחלונות נסגרו עליו. יחיד ושבור מחוסר מנוחה, הוא מעביר את עיניו אל החבר הבלעדי שנשאר לצידו: הגוש המסתורי.

עם התארכות הלילה, מוצא השומר את עצמו במעין דיאלוג בלתי מוסבר עם יצירת האמנות. אולם הגוש אינו היחיד שמגיב – כל המוזיאון פוקח עיניים וחוזר לחיים.