דויד ברוזה נחשב לאחד מענקי המוסיקה הישראלית, אמן שהקריירה שלו חוצה יבשות ומשפיעה על דורות. הוא זוכה להכרה עולמית בזכות יצירותיו הבלתי נשכחות, נגינת הגיטרה הווירטואוזית שלו ומעורבותו החברתית המרשימה. הסאונד הייחודי שלו שוזר יחדיו מילים בעברית, ספרדית ואנגלית, תוך מיזוג מרתק של פלמנקו אספירי, פולק אמריקאי אותנטי, רוקנרול סוחף ושירה עמוקה. המסעות שלו ברחבי העולם עיצבו את הצליל הקוסמופוליטי שלו ואת המחויבות שלו לחיבור אנושי, לנרטיב המשותף ולצדק חברתי. הכריזמה הבוערת והאנרגיה המדבקת של ברוזה משיגות הדהוד עולמי ומותירות חותם בל יימחה. הוא אמן חלוצי ומהפכני שמגדיר מחדש את נופי המוסיקה.

בשנת 1983 הגיע האלבום המופתי "האשה שאיתי", האלבום השלישי של ברוזה שסלל את דרכו למעמד של אמן אגדי והעמיד אותו בשורה הראשונה של יוצרי המוסיקה הישראלית. השיר הכותרת "האישה שאיתי" והאלבום כולו הפכו לתופעה תרבותית וחשפו את ברוזה בפני קהלים חדשים שטרם הכירו את כשרונו יוצא הדופן.

האלבום זכה להצלחה מסחרית חסרת תקדים והפך לאלבום הישראלי הנמכר ביותר בהיסטוריה של המוסיקה המקומית.

"סיגליות" "טיו אלברטו" "הרומבה" "בלבך" ושיר הנושא "האשה שאיתי" לצד יצירות מהאוסף העשיר שנוצר לאורך השנים, כולל:

"יהיה טוב" "שיר אהבה בדואי" "ברקים ורעמים" "החיים הם חומר טוב" "דניאלה" "מתחת לשמיים" "זה הכל או כלום" "בוכה אל הקירות" "חולם" "טבעת הזהב" ועוד אוסף רב של פנינים מוסיקליות.

קרדיט צילום:  חיים מרון