כתיבה: נוי אליאסי
בימוי: דנה מולכו פישר
דרמטורג: שי שבתאי
ע. הפקה: דביר גראוברט
ע. במאית: כרמל אייל
מעצבת תפאורה ותלבושות: נועה גולדשטיין
ע. תאורה: יולי גרצ'יק
ע. תנועה: אלון לאופולד
מוזיקה: דן יפת
שחקנים: אלון לשם, יובל רהב, יעל בר שביט, נטע טרוים, רמי שוורץ, נוי אליאסי.
"התחנה" – מחזה העוסק במרחק בין מי שאנו כעת לבין מי שאנו מייחלים להיות.
בעולם שבו הצלחה מודדת באמצעות מבחנים, תוצאות וקריטריונים בלתי מוחשיים, שישה דמויות נלחמות להוכיח, אולי בעיקר לעצמן, שהן ראויות. הספסל בתחנת האוטובוס מהווה נקודת מעבר משמעותית, לפעמים נדמה שהיא סופה של דרך, ולעתים נראית כהתחלה חדשה.
במרכז המחזה שלוש עלילות מתמזגות: יוני ואור נפגשים במקרה בתחנה - הוא בדרך לצפון והיא מתגוררת בסמוך, ולשניהם חסרה אותה תנועה החסרה. שקד מנסה לשכנע את ארז, המנהל, שיש לה את מה שצריך – גם כאשר התוצאות הרשמיות אומרות כי לא. רות, שמרגישה שאין לה שום סיכוי להצליח, עוברת פרוצדורה חד-פעמית ופוגשת בעמית, פקידת קבלה ששקועה בשגרת חייה האפורה.
"התחנה" מאווררת בין הומור לפרימה רגשית, ובין ריאליזם לפיוט.
הדמויות במחזה עוברות תהליכים של זיהוי עצמי בעולם שלא תמיד מסוגל להכיל את מי שחורג מהנורמה. המחזה דן בצורך האנושי לקבל אישור, אם מהסביבה או מעצמנו, ובשאלה האם ניתן לשנות את החיים מבלי לשנות את הזהות האישית. קווי העלילה משתלבים והדמויות משלבות סיפורים ומבטים.
האם נרכב על האוטובוס הבא? האם קיים מקום למי שמתלבט, מבקש זמן או מעז לשאול שאלות קשות? "התחנה" לא מספקת תשובות חד-משמעיות, אך מזמינה להישאר כאן עוד רגע בתוך האי-ודאות, שם אולי נמצא את עצמנו.