יש אלוהים

המחזה "יש אלוהים" אינו מדובר רק בעבודה תיאטרלית, אלא במיצג תיאולוגי-פילוסופי רב-שכבתי המשלב עומק רעיוני עם הומור חד וחותר. זוהי יצירה מקורית ומרובת דימנסיות המקשרת בין תרבויות, דתות ותקופות שונות באמצעות פריזמה קומית המעלה שאלות מרכזיות על זהות, שליטה, אמונה, מוסר ותפקיד האלוהות בעידן החדש.

מאת: יצחק בנימיני

בימוי: מאיר בן סימון

עיצוב חלל, תפאורה ותלבושות: טלי יצחקי

עיצוב תאורה: שאהין מוחמד

דרמטורגיה: אברהם עוז

משתתפים: איתי שגב, אילנה קיוויתי-דאוונפורט, דניאל גרטמן, פז מגן

המחזה "יש אלוהים" מציג מסע פילוסופי תיאולוגי חד ומורכב, בו אלוהים עצמו יוצא לחיפוש אחר הבנת מהותו והגדרת תפקידו בעולם.

המסע מתחיל כשאלוהים פונה לדרמטורג בבקשה לעזור לו 'לארגן את העולם', ומשם יוצא למסע אינטלקטואלי ופילוסופי, במהלכו הוא נפגש עם דמויות מעולם המציאות, ההיסטוריה והמיתולוגיה, תוך התמודדות עם פרדוקסים תיאולוגיים, פילוסופיים ולשוניים – מהשאלה 'האם אני באמת קיים?' ועד לחקירת מקומו בעולם המודרני.

במהלך מפגשיו, אלוהים מתקשר עם הרמב"ם, ישעיהו ליבוביץ', חנוך לוין, סמואל בקט, נועם חומסקי, נציגי דתות שונות כמו בודהא, ישו, אללה וזאוס, וגם עם מושגים אבסטרקטיים כמו 'האמת', 'השקר', 'הזמן', 'המרחב' ו'האפס'.

לבסוף, אלוהים מתחיל לשקול להתפטר מתפקידו לאחר שמפקפק בו, אך מגלה שאין לו תחליף. הוא עומד למשפט בפני ועדת ניהול אלוהים שמחליטה להשאירו בתפקידו אך בסטטוס של 'אלוהים מת'.

המחזה מגיע לשיא בדיון על עקדות – עקדת יצחק, עקדת ישמעאל ועקדת אברהם עצמו, כשהמסר המרכזי מבקר את רעיון הקרבה הדתית והסמכות האלוהית הבלתי ניתנת לערעור.

בסיום, הקהל מוצג בפני דילמה: האם באמת יש אלוהים, או שהוא קיים רק בדמיון שלנו?