מחזה קולאז דרמטי מזעזע שנולד מהפיגוע הנורא של עמירם בן אוליאל, שביולי 2015 הצית את בית משפחת דוואבשה בכפר דומא הפלסטיני. היצירה מארגת בצורה מופלאה את הפרטים הדוקומנטריים הקשים עם רגעים דמיוניים חודרים שחוקרים את התהודה העמוקה של הפשע - איש ציבור המתמודד עם שאלות קשות אחרי חתונת השנאה שנערכה חודשים מאוחר יותר, או צלמת שמנציחה את עמירם לקראת מינויו לתפקיד פוליטי רם. המחזה מגיש סימפוניה של קולות - הרהורים פנימיים של עמירם, העדויות של איש הציבור, איש הציוד והצלמת, לצד קולו הטהור של עלי התינוק, שכולם יחד יוצרים פרספקטיבות מרובות על ציר זמן מורכב ומאירים באור חדש את הזוועה המתגלגלת לעינינו

המשחק הרגיש והמדוייק של אורי סממה בתפקיד הראשי, יחד עם הליווי הבטוח של כלל הצוות, הופכים את ההצגה המהפנטת הזו לחוויה סוחפת ומטלטלת (שי בר-יעקב, ידיעות אחרונות). לא רציתי, אבל הסתקרנתי, מודה עמירם הדמיוני בפני התינוק עלי, ונראה שזה בדיוק מה שהנחה גם את יוצרי ההצגה - סקרנות כואבת, משיכה ודחייה בו-זמנית כלפי הרוע המוחלט (מוריה להמן, מרתה יודעת)

המשחק המרשים של כל השחקנים מהווה אזהרה בוערת לכאן ועכשיو המלחיץ (יואב בירנברג, ynet)

מאת: עדו סתר

בימוי: יעל גולדברג 

ע. במאי: רוני דה-פיצ'וטו 

עיצוב חלל: יעל גולדברג, רוני דה-פיצ'וטו, נועה דותן

עיצוב תלבושות: נועה דותן 

עיצוב תאורה: עומר בולנז'ר כהן 

מנהלת מוסיקלית: אפיק דוארי 

עיצוב תנועה: נטע מידן 

צילום: דוד קפלן 

שחקנים: אפרת ארנון, ערן בוהם, ניר ברק, אנואר ז'ור, אורי סממה