היה הייתה
בארץ נידחת ורחוקה (או אולי ממש פה בפינת הרחוב) פעם, לפני זמן רב (או אולי רק לפני רגע קטן) חיה אישה - שלא זוכרת איך קוראים לה.
זה נשמע די מוזר ולא ממש הגיוני, כי מהרגע שבאים לעולם ועד הרגע האחרון, לפחות רוב בני האדם, יש להם שם שקוראים להם בו - והם מגיבים.
יש כאלה שהשם שלהם גילי, או מיכאל או גליה או אור.
יש גם כאלה שנקראים ציפי משה עמית תמי או דרור.
קיימים שמות ממוצא זר, כמו מוחמד, בוריס מנבר או ז'ורז'ט. וברוב המקרים, למעט חריגים נדירים, שם זה לא משהו שפשוט נעלם מהזיכרון!
אז איך זה יכול להיות שבוקר אחד התעוררה אישה ופשוט לא זכרה איך קוראים לה?