עדי בוטרוס מציב את עצמו באתגר. לראשונה לבדו על הבמה, הוא מתמודד עם חוסר התמיכה הקבוצתית, עם ההווה שטבוע בעבר, ועם ההזדמנות לצמיחה מתוך תקופה שפרקה.

ביצירתו החדשה, עדי בוטרוס מציב עצמו באתגר. לראשונה בודד על הבמה, הוא מתמודד עם חוסר התמיכה הקבוצתית, עם הצורות הגולמיות של הגוף; הוא בוחר בהן ושובר אותן, מתנדנד בין השלמה להיכנעות. המאבק הגופני והאסתטי מהווים את תשתית המציאות, מתירים ספק, ושמים את החיים והמוסריות על כף המאזניים, עם היכולת לשלוט בהרס הטמון בו.

בעומק הבמה מוצב שדה חיטה, המשמש השראה לציור של וינסלו הומר משנת 1865, 'The Veteran in a New Field', שמצייר לוחם-חקלאי לאחר מלחמת האזרחים האמריקאית. בקמרה אובסקורה ההווה נבלע בעבר, החיטה מתארת אבל וחיים, נחמה ושדה מוקשים, עם הזדמנות לצמיחה מתקופה שפרקה.

עדי בוטרוס, שנולד ב-1989, הוא כוריאוגרף, רקדן, מעצב סאונד ותפאורה. למד בסדנת המחול מטה אשר – געתון ולאחר מכן במסלול להכשרת רקדנים בתל אביב-יפו. בשנתו הראשונה זכה בפרס ראשון בתחרות גוונים במחול על יצירת בכורתו 'מה שבאמת מרגיז אותי' בשנת 2013, ואחרי עשור של פעילות מתמשכת, ב-2022 קיבל את פרס שר התרבות והספורט ליצירה כוריאוגרפית על גוף יצירותיו, המתמקדות במוסר האישי ובמאבק כדרך להתעלות, חיפוש אחר גוף שונה ושאיפה להרמוניה.

כוריאוגרפיה, ביצוע, עיצוב סט ופסקול: עדי בוטרוס

עיצוב אור: עופר לאופר

דרמטורגית שותפה ומנהלת חזרות: יעל ונציה

עיצוב תלבושות: סתיו סטרוז בוטרוס

שותף לעיצוב סט: עופר לאופר

הפקה: עדי בוטרוס אמנויות הבמה

יחסים בינלאומיים: Drôles de Dames

צילום סטילס: אסיה סקוריק

צילום וידאו ועריכה: ניר וייס

העבודה נוצרה במסגרת תוכנית הרזידנסי של בית Nia+.

תמיכת משרד התרבות והספורט ועיריית תל אביב-יפו בעדי בוטרוס ואמנויות הבמה.